חוויות מפעילות הנוער בפרויקט מים ושכנות טובה אקופיס המזרח התיכון

One of our Israeli Alumni Water Trustees wrote about her experience as an active youth in the GWN Water Trustees program. She has participated in a few cross border youth events and in an alumni Guides training. She was selected to participate as an assistant in one of our upcoming cross border youth events.

*נכתב על ידי עדי פלדמן, מקיבוץ עין יזרעאל, בוגרת תכנית הכשרת נאמני המים של פרויקט מים ושכנות טובה, לפיתוח מנהיגות סביבתית חוצה גבולות.

בתחילת כיתה ט’ הגיעה לבית הספר שלי רכזת מטעם ארגון אקופיס המזרח התיכון והציגה לנו  את פרויקט המים ושכנות טובה. היא סיפרה על בעיות המים המשותפות  לנו ולמדינות השכנות בעלות גבול משותף אתנו.  היא המשיכה את דבריה  וסיפרה  לנו שבמהלך שנת הפעילות נעסוק  בנושאים כגון חשיבה יצירתית לפתרונות חיסכון במים ושימוש חוזר. לדוגמה: אם אני שוטפת ידיים המים הולכים ישר לביוב אך אני יכולה לעשות בהם שימוש חוזר ושהם יזרמו לניאגרה,  כך שבעצם כשאני מורידה את המים בשירותים אני משתמשת במים ששטפתי איתם את הידיים. כיוון שבעיית המים היא חוצה גבולות, הרכזת סיפרה לנו על מפגשים  חוצי גבולות  שנקיים עם בני נוער ערביים מחוץ לגבולות ישראל וגם בני נוער ערביי- ישראל. זאת במטרה להכיר ללמוד את מציאות המים המשותפת לנו ולהם ולקדם פתרונות יחד.

מאוד התרשמתי מהנושאים שהפרויקט עוסק בהם ובמיוחד עניין וסיקרן אותי לפגוש ילדים ערבים. אני מאוד פתוחה ואוהבת להכיר תרבויות אחרות וחשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה , מכאן החלטתי לנסות ואינני מתאכזבת מהחלטה זו.

במשך שנת הלימודים נפגשנו לפעילויות פעם בשבוע. בהן למדנו על בעיות המים האזוריות ותכננו פרויקט לבנות ולהציג בבית הספר. יצאנו לסיורים לראות  מפגעי טבע ובין היתר ביקרנו בבריכות מי הגבינה של תנובה ובסיום הסיור בעזרת תוכנת ג’י-איי-אס מיפינו  את מפגעי הטבע על מנת שעוד אנשים  ידעו שיש  מפגעים. בנוסף, התכוננו למפגש חוצה גבולות עם ירדנים ופלסטינים, ודיברנו על הסטיגמות ועל הפחדים שיכולים להיות לנו בגלל מה ששומעים מהעולם. במסגרת הפעילות של הארגון יצאתי למספר מפגשי נוער חוצי גבולות.

בחופשת הקיץ השתתפתי במפגש נוער חוצה גבולות שהתקיים בבי”ס שדה אלון תבור למשך שלושה ימים. ולמדנו יחד איך אפשר להעביר מסר הנוגע למים ולהעלותו למודעות הציבור בדרכים יצירתיות. המפגש תוכנן להביא יחד בני נוער פלסטינים, ירדנים וישראלים, אולם לצערנו הירדנים לא הגיעו בגלל שביתה במשרד החוץ שמנעה מהם לקבל ויזות בזמן. זה היה מאוד  מאכזב. במהלך המפגש יכולנו לבחור בין מספר סדנאות המיועדות ללמידה ותרגול העברת מסר , ובסיום כל קבוצה הציגה את המסר שלה מול קהל. היו סדנת תקשורת (במחשב), דרמה, יצירה ובנייה אקולוגית. אני השתתפתי בסדנת בנייה אקולוגית שבה בנינו  מתקנים לחיסכון במים, טיהור וניקוי  מים, ושימוש חוזר בעזרת חומרים ממוחזרים.  אחד הדברים שבניתי היה מתקן קטן לטיהור מים בעזרת בקבוקים, אבנים, חצץ ופחם. במסגרת תוכלו לראות הסבר למתקן הטיהור. ובסיום הצגנו מול הקהל אודות השפעת האדם על הטבע ועל הצורך לשתף פעולה ולנקות יחד כדי לנקות את המים.

———

מסגרת: בניית מתקן לטיהור מים: לקחנו בקבוקי פלסטיק גדולים, חתכנו להם את התחתית  וחרצנו  חור בפקק, לאחר מכן חיברנו  את הבקבוקים לעמדו כאשר הפקק המחורץ מונח עם המתח למטה  ובבקבוק הראשון (העליון) שמנו אבנים וככל שירדנו, כך שמנו חומר קטן יותר בבקבוק  לסינון הסופי שמנו פחם ובסוף ראינו שהמים שמוזגים מלמעלה באמת יוצאים נקיים.

———–

במפגש נוסף שהשתתפתי בו הראינו לבני נוער מג’למה השכנה את מקורות המים שלנו, ואת נחל הקישון המשותף לנו ולהם. גם הכרנו להם את המושג קיבוץ ואף ביקרנו יחד בקיבוץ שיתופי עין חרוד. שמחתי להראות ולהסביר להם את החיים בקיבוץ, היות וגם אני מתגוררת  בקיבוץ שיתופי והמושג היה זר להם. היה לי מעניין לשמוע את בני הנוער הפלסטינים מג’למה  מדברים על החקלאות שההורים שלהם עושים, שהיא פשוטה וקטנה יותר בממדיה מהחקלאות שלנו.

ובחופש הגדול האחרון הצטרפתי למפגש נוער שהתקיים בקיבוץ מנרה למשך שלושה ימים, הפעם כצוות של בוגרי התכנית. כצוות קיבלנו אחריות ומשימות, תכננו פעילויות ערב לכולם, עזרנו למדריכים להעביר את הפעילויות וכן נתבקשנו לתת דוגמה אישית להתנהגות מכבדת בין המשתתפים.  בסדנאות השתתפתי בריקוד פלאש-מוב, שמיועד להעברת מסר. נהניתי מהאתגר לבנות ריקוד עם הבנות מהקבוצות האחרות וראיתי שהם ילדים מאוד מוכשרים, ולא פחות מבני הנוער אצלנו בישראל. תכנון הפעילויות כצוות הבוגרים היה מאתגר יותר, היות וכולם רצו לתרום והציעו רעיונות. לבסוף כפיתרון עשינו שילוב של כל הרעיונות ביחד. למרות המכשול, למדתי משאר המשתתפים. ובערב האחרון קיימנו ערב תרבות משותף, בו למדתי לרקוד דבקה והכרתי את המוזיקה של הירדנים והפלסטינים. היה משעשע ונראה שכולם נהנו.

לא מזמן השתתפתי בהכשרת הבוגרים של פרויקט מים ושכנות טובה שנערכה בסוף שבוע בצאלים ובה למדנו ורכשנו כלים להדרכה.  יחד איתי השתתפו  נציגים של קהילות הפרויקט מכל הארץ כולל בני נוער מבאקה אל גרביה. שאיתם התחברתי גם כן. במהלך המחנה  למדנו כיצד להוביל פעילויות ODT , ככלי לפיתוח עבודת צוות, גיבוש והגברת מודעות להתנהגות החברתית. בפעילויות אלה עסקנו בדברים שלא רואים במהלך היומיום שלנו. לאחר שקיבלנו הרבה כלים משמעותיים, כמובן שלא יכולנו לסיים את ההכשרה בלי להתנסות קצת בעצמנו, וכך יצאנו  לטיול באזור צאלים, ובקבוצות קטנות הובלנו  פעילות או הדרכה על הנקודות  במסלול. זאת הייתה חוויה מלמדת ומעצימה בשבילי.

בשנה הקרובה אני מתכוונת לקחת חלק בפעילות הארגון כבוגרת התכנית, להשתתף כצוות במפגשי קהילות חוצי גבולות בהובלת פעילויות, ליווי ועזרה למדריכים. אני מקווה מאוד שנצא למפגש חוצה גבולות בירדן שתהיה לי ההזדמנות לבקר ולראות את הקהילות שם.

הפעילויות והמפגשים חוצי הגבולות  אשר השתתפתי בהם  עזרו לי להבין את המציאות המורכבת  שבה  אנו חיים.  דרך השתתפותי בפרויקט גיליתי שיש אנשים, אפילו שכנים שלי, שבכלל אין להם מים, ואנחנו אפילו לא יודעים איך הם מסתדרים במצב הזה. יש ימים שהם לא יוכלו להתקלח כי אין להם מים זורמים ונגמרו כל המים במיכל האגירה  המצוי על גג ביתם.  בפרויקט הזה הכרתי אנשים עם תרבויות שונות ולמדתי על אורח החיים שלהם. יותר מכל למדתי מה אני יכולה לעשות בשביל עצמי ולסביבה שלי, ושלא יהיו מים מזוהמים, וכמובן גם לכל האנשים שצריכים להשתמש באותם המים. למדתי שצריך לשתף פעולה עם השכנים החולקים איתנו את המשאבים כדי לפתור את הבעיות הסביבתיות המשותפות. ושצריך לקחת אחריות על הסביבה שלך. אני חושבת שכולם צריכים לזכור שלא משנה מה אתה עושה בטבע זה גם יחזור ויפגע בך וגם יפגע באנשים שבחיים לא פגשת ואלי לא תפגוש מתישהו.

עדי פלדמן